נשים ובנות יוצרות אור מליבן ומפיצות טוב סביבן

מיוחדת / יהודית ספיר

עודכן: 29 באוק׳ 2020

בס"ד


בצד הדרך ילדה קטנה

נושפת על פרח סביון

מפזרת זרעיו ברוח

ילדה מיוחדת.

הילדה הזו היא אני.

רוצה לרוץ יחפה בשדות

ולחשוב שאין לי יותר בעיות

ואין יותר פחד, ולא שיגעון

ואת מה שאני- לשאת בגאון

רוצה להיות בטוחה, אמיצה

מדוייקת, שמחה, אמיתית ורוצה

רוצה להיות, פשוט להיות

מוכנה לקבל את המציאויות

ומורכבות כבדה שוב מטפסת

ונתפסת אליי, הורסת

שורפת את כל השדות הקסומים

ששתלתי בהם זרעים שלמים

הזרעים הרקיבו, ליבי נכמר

צופה בדמע אל מחר

ואין לי כבר כוח להיות מיוחדת

להמשיך בלי עוז- על חבל אני רוקדת.

קרח דק נשבר בצליל

מתי אזכה לשמוע קול חליל

של רועה שקורא לעדרים להתאסף

ולשירת עשבים להתאחד, להתווסף

הזרעים יצמחו, ליבי מבטיחני

עדיין על לחי דמעה, והנני

יודעת- לנצח אשאר הרוקדת

על קרח דק, על במת מיוחדת.

7 צפיותתגובה 1

פוסטים אחרונים

הצג הכול