נשים ובנות יוצרות אור מליבן ומפיצות טוב סביבן

מר חשוון - יהודית ספיר

בסיעתא דשמיא

ציור: יהודית ספיר

חודש חשוון הוא בעבורי חודש של מחשבה. בחודש המעבר לחורף, תמיד השהות בבית היא הבילוי העיקרי- הרבה מאיתנו מעדיפים לבלות את הימים הקרים בחדר מתחת לשמיכה, עם כוס תה חם ומזגן על חום. למרות שאינני נמנית על החלק הזה- תקופה זו מזמינה אותי בכל שנה מחדש להיכנס פנימה ולהתבונן, לעבור תהליכים אישיים ולהתכונן לקראת צמיחה. אם כי אלמלא חשוון- בטוחני שרבע מהתסבוכים לא היו קיימים. אך במקביל- כמובן כולם היו פחות פנימיים, פחות גדולים ופחות בוגרים. כי תמיד החורף- או הסתיו שקודם לו, הוא תקופה של העמקה, צלילה פנימה ומחשבה. למרות שההעמקה היא מתחביביהם של אנשים כמוני (עמוקים ורגישים;-), תקופת המעבר אינה קלה עבורי. השינויים התמידיים והחדים במזג האוויר משפיעים באופן דומה למדי על מזג האוויר הפנימי שלי. מי שחווה זאת כמוני וודאי מזדהה היטב עם השורות אלו. אך נדמה לי שזה לא רק החוויה השטחית, יחסית, של מצב הרוח האפרורי. זו גם ובעיקר הטלטלה הפנימית של הנפש בעקבות כך. הנפש- שכל כך רוצה ומבקשת להיות יציבה ובטוחה- והנה היא שוב נעה ונדה, מתנדנדת כמטוטלת על חוט הסערה... הנפש שכל כך רוצה להראות את עצמה בריאה וחזקה- ולפתע היא חשה כל כך קטנה וחלשה. ואז מגיעה, כמו משמים, התשובה לזעקתה. הרפואה למכתה. הנחמה שמשיבה לה את רווחה, כמים קרים לנפש עייפה. כשירת "שובי נפשי" שקטה. אצלי היא שבה ומתגלה בדמות מה שאמרה לי פעם חברה. ועוד פעם שמעתי מעוד חברה יקרה: דווקא האדם שקם ונופל, ולא מתייאש, מתאמץ ונלחם כל הזמן על האמונה, על היציבות, על השלימות הנפשית. זה שנחלש ומתחזק, שחש קטן אך מתבגר וגדל כל הזמן. מי שמחפש ונובר ומנסה ובוער, וכמה שעובר עליו, לא עוזב ידים- הוא הוא האדם הבריא באמת בנפשו. היציב. החזק, המאמין, השלם, הבוגר והגדול, באמת. אז גם אם מרגישים כאלה קטנים וחלשים, אני רוצה להזכיר לכולנו, לקראת הסתיו הבא עלינו לטובה, כמה אנחנו באמת גדולים וחזקים. מאחלת לכולכן המון בריאות נפשית וחוסן תמיד. רם חשוון מתוק!

7 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול