נשים ובנות יוצרות אור מליבן ומפיצות טוב סביבן

שחרך זורח / יהודית ספיר

בס"ד

ו' אייר תשפ"א


יפי חייך

יפי ימייך

יפי אורך

וטל חיים שמלטפך

אחר הליל החשוך

זוכרת איך שהתעוררת בבהלה

מהרגע האפל הזה

וידעת להדליק לך נר


שמשך האירה אז

לרגע קטן

ומאז התפרץ לו

האור לחייך


וכששבת אלייך

וחייכת בעיניים עייפות

הדמעות התערבבו

בשירי ההודי'ה


ונתת למים לעבור דרכך

והיית צינור לאור

ונתת לשמחה

לשטוף את כולך


ונתת לשחרך לזרוח לך

באור חייך

עם הברק בלחייך

למרות הכל


פותחת חלון לאור החדש

נותנת לאהבה לזרום דרכך

עדיין שומרת ולא מגלה הכל

אך עוד תראי איך האור יעלה


ביפי ימייך וכנות מבטך

והטל הרטוב יעטוף וישמח

ובמילה חמה שנתת, ידעת

"טוב עין הוא יבורך"


כעת שחרך זורח לאיטו

תני לך לרקוד לאורו

תני לך לחלום על אהבה

תני לך להרגיש איתך בטוב


תני לאור לשטוף אותך

בלי לפחד שהדמיון יתנפץ

תני לך רק להיות בתוכו

ובתוך הישועה

שמחי, הודי וברכי

בנפשך אותו עכשיו

חכי לו, צפי לו

שום דבר לא ילך לשווא


חזקי ויאמץ לבבך, המייחלת בכל כולך

הרי תפילותייך אינן שבות ריקם

דמעותייך עלו וטיהרוך

שום תו וצליל לא נאבד


הכל הלך ועלה

והתעלה, והעלה

וגדל ובנה

לך את זו הישועה


וכשהיא באה, גאולה

כהרף עין

רק תעזי להתעורר

להתנער


רק תסכימי לפקוח עיניים

ולומר לך

זה השחר שלך

שזורח עכשיו.

18 צפיות3 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול