אביבית / יהודית ספיר

בסיעתא דשמיא

מרפה מתחושת הכל יכולה

הכל יודעת, הכל מודעת

מרשה לעצמי גם לא לדעת

לזרוק תשכל, להרפות מהדעת

הרוח האביבית משחררת אותי

מכל מה שחשבתי עליי

עכשיו אני בשפע שלי

מבורכת עד בלי די

מרשה לעצמי לוותר

על מי שחשבתי שאני

וקצת להתבלבל

לאכול מלחם עני

ואותה מצה דקיקה וחלשה

היא גם לחם. האמונה

והיא, ההרפיה,

היא היא הרפואה.