היא סיפרה לי איך היא התחילה באותו היום לבכות, כשהיא לא הבינה מה קורה, ואיך עכשיו כשהטוב קצת יותר נראה, אני מעיזה בשקט לחשוב כמה הטבע הזה חזק, איך יכול להיות שיש סיכוי, שלא משנה כמה עברת בדרך, עדיין יש פעימת חיים שעולה מן הלב ויורדת בטיפות דרך העיניים... ואת השנייה פגשתי ממש היום, אישה מבוגרת מתוקה, שבקשה ממני עזרה טכנולוגית כדי לשפר לה את העבודה, אחר דקות ארוכות שאנו יושבות לנו בכורסאות באמצע הבוקר מזינות נתונים, אני אומרת לה – הנה אני עושה עבורך, אבל אני יכולה גם להראות לך