אחריות (מתוך הספר "מלך על חייו - סיפורים מימים ימימה) / רונית אפרתי - מתוך ערב כשרונות "יוצאת לאור"אלה מיה אפרתי19 במרץ 2021זמן קריאה 2 דקותבס"דהָאַחְרָיוּת נוֹשֵׂאת חֵרוּתהִיא קְשׁוּרָה לַוַדָּאוּת,שֶׁלְּעוֹלָם יֵשׁ לִי בְּחִירָהרַק לִפְנֵי מַה שֶׁקָּרָה.כִּי אַחֲרֵי יֵשׁ הֲבָנָה,שֶׁאֵין שְׁלִיטָה בְּשׁוּם דָּבָר,לִפְנֵי – מִשְׁתַּדֵּל הִשְׁתַּדְּלוּת כֵּנָה,כִּי הַבְּחִירָה הִיא הָעִקָּר.עַל כֵּן מַרְגִּישׁ אֶת כָּל הַלֵּבהַאִם מַסְכִּים לַמַּהֲלָךְוּכְשֶׁהָרֶגֶשׁ מִשְׁתַּתֵּף,זֶה מְלַטֵּף וְזֶה נִמְשָׁךְ.הָאַחְרָיוּת נוֹשֵׂאת חֵרוּתלִפְעֹל אֶת הַבְּחִירָהוּבְמַקְבִּיל הֲבָנָה נִפְלָאָה,שֶׁאֵין שְׁלִיטָה בַּתּוֹצָאָה.לִפְנֵי – עוֹשֶׂה כָּל הִשְׁתַּדְּלוּת,אַחֲרֵי – מְקַבֵּל מַה שֶׁקָּרָה.כְּשֶׁהַהִשְׁתַּדְּלוּת הִיא בְּיַשְׁרוּת,מִשְׁתַּחְרֶרֶת גַּם הַתְּלוּתבְּאֵיךְ הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹתכִּי אֵין סְתִירָה בַּפְּנִימִיּוּת.הָאַחְרָיוּת מִילָה גְּדוֹלָה,עוֹלָם קָסוּם הִיא מְגַלָּההַרְפַּתְקָה בְּתוֹךְ מִילָהמִתְנַגֶּנֶת וְעוֹלָה.כְּשֶׁפּוֹעֵל בְּאַחְרָיוּתלֹא מְדַלֵּג עַל שׁוּם שָׁלָב,הַכַּוָּנָה לְאַחְרָיוּתמֵאָלֶף וְעַד תָּיו.ה- א - בְּתוֹךְ הָאַחְרָיוּתהִיא אַהֲבַת עַצְמִי וְעֶרְכִּיּוּת,מְסַמֶּלֶת אֶת אֲנִי -שְׁמִירַת מְקוֹמִי וּבִטְחוֹנִי."וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" זֶה בְּסִיס כָּל הַתּוֹרָה.אֵיךְ אוּכַל לֶאֱהֹב אוֹתְךָ,אִם חַי אִתִּי בְּלֵית – בְּרֵירָה.אַהֲבָה בְּמוּבָן שֶׁל קַבָּלָהשֶׁל עֶרֶךְ הַקִּיּוּם הַנַּעֲלֶהוּלְהַגִּישׁ אוֹתָהּ לְךָזֶה לֶאֱהֹב אֶת רֵעֲךָ.כְּשֵהַ - א – לְבַדָּהּ,לֹא בְּתוֹךְ הָאַחְרָיוּת,מְאַבֵּד אֶת הַמִּדָּהוְחוֹזֵר אֶל הַיַּלְדוּת.כְּמוֹ תִּינוֹק שֶׁרַק נוֹלַד,וַעֲדַיִן לֹא לָמַד,שֶׁמְּחִיאוֹת הַכַּפַּיִּיםלֹא יִמָּשְׁכוּ לָעַד.בְּשָׁלָב רִאשׁוֹן אֵין לִי בְּחִירָה,אָז אֵינִי אַחְרָאִי לְמַעֲשַׂי,וְעַל כָּל מַה שֶּׁקָּרָהבְּעִקָּר אַחְרָאִים הוֹרַי.הַהוֹרִים מְאַלְּפִים אוֹתְךָ,בּוֹנִים שָׂדֶה לִצְמִיחָתְךָ,כִּי אֵין דַּעַת מִשֶּׁלְּךָשֶׁתְּאַפְשֵׁר אֶת גְּדִילָתְךָ.רוֹכֵשׁ כֵּלִים לְמַשְׁמָעוּת,זֶה מַתְחִיל מִגִּיל יַנְקוּת.עַד שֶׁתַּגִּיעַ לְבַגְרוּתוְלִיכֹלֶת הִתְגַּבְּרוּת.הָאַחְרָיוּת צוֹמַחַת וּפוֹגֶשֶׁת אֶת ה- אָח,גַּם אִם בְּמַבָּט רִאשׁוֹן זֶה לֹא נוֹחַ כָּל כָּךְ.קְצָת גָּדֵל וְזֶה נִפְתָּחוְאֵין חָבֵר קָרוֹב כְּאָח,מוֹשִׁיט עֶזְרָה וְגַם תְּמִיכָהוְזֶה מוֹלִיד הַרְבֵּה שִׂמְחָהגַּם לָאָח וְגַם לְךָוּלְכָל הַמִּשְׁפָּחָה.מַתְחִיל לְהַרְגִּישׁ שַׁיָכוּת,כָּךְ מִתְרַחֶבֶת אַחְרָיוּת.כָּאן נִכְנָס הָאַחֵרוַאֲנִי כְּבָר מְבָרֵראֵיךְ אֶפְשָׁר לְהִתְחַבֵּר.נוֹתֵן חִיּוּךְ, מִילָה טוֹבָה,הַנְּתִינָה הִיא הַרְחָבָה,וְהִנֵּה אֲנִי עוֹזֵרלְחָבֵר וְעוֹד חָבֶר,כְּשֶׁצָּרִיךְ מִתְגַּבֵּרוְלֹא מְוַתֵּרלַאֲנִי הַקָּטָןשֶׁלְּעִתִּים נִדְחָף לְכָאן.וּבֵינְתַיִם מִתְבָּרֵר,שֶׁכָּל אֶחָד הוּא אַחֵרעִם צְרָכִים אֲחֵרִים וּמְגֻוָּנִים,מַחֲשָׁבוֹת וּרְגָשׁוֹת שׁוֹנִים,מִבְנֶה אַחֵר וּמַתָּנָה מְיֻחֶדֶת,שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְהִיא אַחֶרֶת.אֲנִי רוֹצֶה לְבַטֵּא אוֹתִי,אֶת תַּפְקִידִי וּמַתְּנָתִי,עַל כֵּן נוֹתֵן מָקוֹם בְּחֵןלְעוֹד אַחֵר שֶׁמִּזְדַּמֵּן.אֲנִי אַחֵר וְיִחוּדִיוְכָךְ גַּם יְדִידִי.מֵבִין אַחֵר – אָז אַחֲרַייִצְטָרְפוּ גַּם חֲבֵרַי.לְהוֹבִיל אַחֲרַיזֶה שָׁלָב מִתְקַדֵּם,בִּטּוּי יְכוֹלוֹתַיבִּשְׁבִילִי – גַּם בִּשְׁבִילְכֶם.כָּךְ אֲנִי בְּהִתְפַּשְּׁטוּתכְּשֶׁמֵּבִין אֶת הַיִּחוּדִיּוּת,הֲרֵי מֵעוֹלָם לֹא הָיָה לְפָנַי, אָדָם עִם פָּנִים – בְּדִיּוּק כְּפָנַי.וּבְוַדַּאי מַה שֶּׁבִּפְנִים,לֹא דּוֹמֶה לַאֲחֵרִים.כְּשֶׁאֶת זֶה מַפְנִים הֵיטֵב,אֲנִי מַגִּישׁ עִם כָּל הַלֵּב.זֶה חֶלְקִי וּשְׁבִילִי בָּעוֹלָםוַאֲנִי נוֹתֵן גַּם בִּשְׁבִילָם,לְמַעַן הָאִזּוּן שֶׁלִּי עַצְמִיוּלְמַעַן הָאִזּוּן הָעוֹלָמִי.גַּם לַחֲבֵרִי יִחוּדִיּוּתוּכְשֶׁהוּא פּוֹעֵל בְּיַשְׁרוּת וּבִזְהִירוּת,אֲנִי יָכוֹל לִסְמֹךְ עָלָיו וְלָלֶכֶת אַחֲרָיו.הֲרֵי כָּל אֶחָד הוּא אוֹר עָצוּם,מַשְׁמָעוּת וְכֹחַ בַּיְקוּם.לָאָדָם הַמַּאֲמִין יֵשׁ עוֹד – אַחֲרָיווְאֵלָיו הוּא שָׂם פְּעָמָיו.אַחֲרֵי מִי שֶׁאָמַר – וְהָיָה הָעוֹלָםוְהוּא שׁוֹמֵר כָּאן עַל כֻּלָּם.הַבּוֹרֵא קָבַע כְּלָלִים בַּבְּרִיאָהשֶׁהַהֲלִיכָה עַל פִּיהֶם – בְּוַדַּאי מַבְרִיאָה.לָאָדָם הַמַּאֲמִין יֵשׁ שְׁבִיל אֵלָיווְכָל חַיָּיו יִשְׁאַף אַחֲרָיותָּמִיד מֵהַמָּקוֹם הַיַּחֲסִי שֶׁלּוֹכָּךְ מִתְרַחֵב בְּתוֹךְ שְׁבִילוֹ.הָאַחְרָיוּת – הִיא בִּשְׁבִילִי,נְשִׂיאַת הָעָצְמָה הָאִישִׁית שֶׁלִּי.מֵאָלֶף וְעַד תָּיוהֲבָנַת: הָאֲנִי הָאָח הָאַחֵר הָאַחֲרַי וְהָאַחֲרָיוהֲבָנַת תַּפְקִידִי וְתַכְלִיתִי,וְשֶׁיִּשּׂוּמָם בָּעוֹלָם הוּא – מַהוּתִי.מִבְּלִי לִדְרוֹשׁ מֵאִתִּייוֹתֵר מִיכָלְתִּי,כִּי זֶה כְּבָר לֹא בְאַחֲרָיוּתִי.אַחְרָיוּת יֶתֶרהִיא דְּרִישָׁה מֵעֵבֶר,אֶלָּא בְּדִיּוּק עַל פִּי כּוֹחוֹתַי,זֶה לִהְיוֹת בְּאַחְרָיוּת לְחַיַי.לֹא לְבַקֵּר עַצְמִי מִדַּי,וְגַם לֹא לְמַהֵר לְוַתֵּר עָלַי.עַל פִּי מְקוֹמִי בֶּאֱמֶת,זֹאת הַיְּכֹלֶת שֶׁלִּי כָּעֵת.אִם לָקַחַת אַחְרָיוּת מְפַחֵדכִּי לֹא מוּכָן בַּתּוֹצָאוֹת לָשֵׂאת,דִּלַּגְתָּ עַל הַשָּׁלָבשֶׁל הֲבָנַת הָאַחֲרָיו.כְּשֶׁהַסְכָּמַת הַלֵּב נִמְצֵאתזֹאת תּוֹצָאָה טוֹבָה בֶּאֱמֶת.לְקַבֵּל אֶת עַצְמְךָ,לְקַבֵּל אֶת עוֹלָמְךָ,לְקַבֵּל אֶת מְקוֹמְךָ מִתּוֹךְ קַבָּלַת יְכָלְתְּךָוּלְמַלֵּא אֶת תַּפְקִידְךָמִבְּלִי לְצַפּוֹת זֹאת מֵחֲבֵרְךָ,כָּל זֶה בְּאַחֲרָיוּתְךָ.עַל כֵּן בּוֹדֵק עִם כָּל הַלֵּבהַאִם מַסְכִּים לַמַּהֲלָךְוּכְשֶׁהָרֶגֶש מִשְׁתַּתֵּףזֶה מְלַטֵּף כִּי זֶה נִמְשָׁךְ,הָאַחְרָיוּת נוֹשֵׂאת חֵרוּתוְהַכָּרַת הָאָלֶף -אָלֶף זֶה כָּל אֶחָד וְאֶחָדהַכְּלוּלִים בְּתוֹךְ אֶחָד,וְזֶה הַפֶּלֶא הַפִּלְאִי הַמֻּשְׁלָםשֶׁבָּרָא אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם.הָאַחְרָיוּת נוֹשֵׂאת חֵירוּתהִיא קְשׁוּרָה לְוַדָּאוּת.
תגובות