גלות - טליה

אבא גם בגלות

הקשה הזאת

ידיך אותנו מצילות

למרות כל הצרות

שאתה מביא עלינו

כמו אבא המבקש מילדיו

שובו אלי חזרה

והשיב את בנין תפארה

כאבא האוהב

אהבת נפש את בניו

כאבא המרחם על ילדיו

כמבקש רק להתריע

שבחוץ עם זרים לא יתרורעו

אבא אני כבר לא יכולה

עם הגלות הנוראה

עם הקרירות שבתוכי

חמם נא את לבי

כשהיצר את הרצון מקרר

בבקשה אותו מליבי בער

אני יודעת אתה כאן

שומר עלי ,שמרת כל הזמן

אבל נפשי רוצה את האור מתאווה היא למקור

אנא הדלק בי את הזרקור

חשוך מידי בחדר

קר בחוץ בפנים

וגם הסוודר לא עוזר

כי רק בלב קר בפנים

מתקשה היא להבין

מה יהיה אז ?

ואיך לא ישמע קול הפגז

ואיך האור ישלוט

ואיך ישפיע לעולם כולו

איך רק אותך נראה

ורק את תורתך נרצה

אבל יודעת זה הטוב הטהור

יודעת זהו המקור

לנו יש טיפה קטנה מאור

טיפה קטנה של זרקור

ובגאולה אותך תמיד נזכור