לכל זמן ועט: משבר אמון / רבקה לוי, אהבתן? מוזמנות להצביע ולהשפיע באמצעות לייקים ותגובות!

בס"ד

יום אחד זה קרה, הוא התנפץ.

אמונך נפגע, חסר תקנה.

את תמימותך הכובשת ניתץ,

באכזריות שיסע, חשדנותך קנה.

מאז אתה לא סומך, חושש,

מפני אותן תוצאות שחווית.

את שדה הקרב אתה כך נוטש,

מותיר צלקות כאב בזו הפלנטה.

יום אחד זה קרה, הוא התרסק.

את האמנת, אך נבגדת.

תמימה היית, ללא צורך להיאבק,

ובלילה שחור התגלתה הבושת.

מאז את לא סומכת, חושדת.

מוותרת על פוסט טראומה מחודש.

את מסירה הכובע, דמעתך נושרת,

שיערך מתנפנף, נטשת המגרש.

שניהם צועדים אל הלא נודע,

רוצים את שאהבה נפשם.

אך חוששים, נרתעים להיפגע,

בלי משים נדחה מרפא חיותם.

יום יבוא, ותסתכלו זה בזו.

בעד לעיניכם רסיסים של שבר.

הנה, עכשיו ממש הוא יבוא,

האמון כך לאט יבנה התדר.

בחזרה לעמוד הבלוג של התחרות: