מוֹתַר הָאָדָם / בְּרָכָה בְּלוֹי

בס"ד

מוֹתַר הָאָדָם מִן הַמְּאוּמָה כְּשֶׁהוּא חָשׁ שֶׁאֵין בּוֹ מָה. בֵּין הַמֻּתָּר וְהַמְּיֻתָּר מִתְנַגֵּן בִּי מֵיתָר. אֵין אָדָם מְיֻתָּר גַּם אִם חָרַג מֵהַמֻּתָּר. אֵין יִתְרוֹן לָאָדָם עַל פְּנֵי חֲבֵרוֹ וְגַם אֵין עֶרְכּוֹ פָּחוּת. לְכָל אֶחָד יֵשׁ זְכוּת. אֶפְשָׁר לִבְחֹור בְּמֻתָּר וּלְהַנִּיחַ לְכָל הַיֶּתֶר. לְוַתֵּר עַל הַמְּיֻתָּר לֹא לְהַקְשִׁיב לְקוֹל הַיֵּצֶר. מֵיתָרִים פְּצוּעִים חָשִׁים מְיֻתָּרִים. וּמִמְטָרִים פְּזוּרִים בּוֹרְקִים בַּבְּקָרִים. .יֵשׁ חֲלָקִים בְּתוֹכִי כְּלָל לֹא מְתֻיָּרִים. לֹא דָּרְכָה בָּהֶם רֶגֶל אָדָם. מוֹתָרוֹת כְּמַטָּרוֹת, מֻדָּרִים אַךְ אֶפְשָׁר לֵיהָנוֹת מִדְּבָרִים מֻתָּרִים. עָבַר וְשָׁנָה נַעֲשׂוּ לוֹ כְּהֶתֵּרִים. יֵשׁ לְהַתִּיר אֲסִירִים ,וְלֹא אֶת הָאִסּוּרִים ..לְהַתִּיר קְשָׁרִים מְסֻבָּכִים. אִם חָשִׁים כְּנוֹתָרִים מֵאָחוֹר נִדְמֶה שֶׁבַּלֵּב נוֹצַר חֹור. אַךְ כָּל אֶחָד יָכוֹל לְיַתֵּר פָּרָשָׁה עַל שְׁמוֹ כָּל אֶחָד יָכוֹל לְיַצֵּר מַהֲלָךְ שֶׁהוּא רַק שֶׁלּוֹ. בְּכָל חִסָּרוֹן יֵשׁ גַּם יִתְרוֹן. הָעִקָּר לִשְׂמֹחַ כִּי זֶה עִקָּרוֹן