משכני אחריך / יהודית ספיראלה מיה אפרתי24 בספט׳ 2021זמן קריאה 1 דקותכתיבה וציור: יהודית ספירגם כששוכבת לישוןעל משכבי בלילותאותו פסוק ראשוןמתנגן בין היללותזהו שיר הגדול שבשיריםאותו אשיר לדודי בין הבניםבצלו המגן ישבתיותפוח פריו מתוק לחיכיודגלו עלי דגל אהבהלחזור אליו אני רוצהאני לדודי והוא ליעדי'ין רועה בגינתיועד שהיום יפוחוינוסו הצלליםאלך אלגבעת הלבונהשם מחכה לישאשיר לו השירמקפץ ומדלג לקראתיבין הגבעות וההריםוקולות השופרשנשמעים- ושלאמעירים אותיאת נפשי מתרדמתהעורי, עוריומכל הכווניםבאים לקראתיבתולות ושומריםוכולם מכווניםאליו, אל דודישמאלו כבר תחת לראשיימינו מחבקת אותיואני מתעוררת כחבצלת השרוןהרי אחותי כלהמגינתי קטפתי כמה פרחיםלתת לדודי מתנהכי גם כשישנה אניליבי עוד ערופרחי התפילהפורחיםזועקת בכל לבלדודה, הנשמהשחושבת עליוכשליבה ערגם בימים, גם בלילותמחפשת ולא מוצאתשרה לו את שיר השיריםוהוא עוד יבוא ויצאברח, דודיברח, אלוקיםברח אבאמלך מלכי המלכיםהרי כבר הכלפתחתכעת לארמונךחזרתעכשיו החיפושיםאחרי מסתי'ימיםוליבי עוד עראליך אלוקיםעל הרי בשמיםבקרוב אעמודובתפילה אגיעלכיסא הכבוד!
תגובות