נשמת ישראל - ירושלים / אלה מיה אפרתיאלה מיה אפרתי18 ביולי 2021זמן קריאה 1 דקותבס"דשיר שכתבתי בתשעה באב לפני 3 שנים, בתפילה לגאולה שלמה עוד היוםקול זעקת שבר בת עמימהדהד בין כתלי חדרייצעקה אילמת, כואבת, נוקבתבוקעת אבני חומותיי.פעמים מטלטלת,ממלאת את ישותי,לעיתים בלתי נשמעת,כלואה בנשמתי.הוי, ירושלים, דרכי ציון האבלות,מתי אורך הזך ישוב להתגלות?איכה ארמנותייך ושבילייך דוממים?כיצד זה השכינה נדדה למרחקים?נשמת כל חי תכסוףלבוא המנחם,לרגע בו יחשוףאת אור ירושלם.בכל אחד ניצוץ,חלקיק מהשלם,נשמתנו היא שרידממקדשינו השמם.מבין בתרי ליבנומיתמרת ועולההערגה והכמיההלבוא הגאולה.אם נאזין לזעקה,נסכים לתת לה מקום,אז ייחם לב האבןכבוד ה' בו ישכון.לגעגוע הפנימייש יכולת להבעיראת אש התמיד -ירושלים, להאיר.כשנזכה להדליקאת נר הנשמהאורו מיד יסיראת חושך השממה.אל ציון מקור האור,מאור ישראל,יאספו כל הנרותולאורם ניגאל.
אהובתי אני זוכרת שהקראת לי את השיר הזה כשכתבת אותו ופילחת את ליבי💜💜
וואו! ממש מעורר ומחבר אל ירושלים!
שנזכה לראות בבניינה נאו ממש!