שיר ליום הזכרון / שקיעה - רונית אפרתי
בס"ד
אתמול בשקיעה
שלושה אנשים
עולים מן הגבעה
שלושה חמושים
מן המרעה שב הצאן
זה מרגיש שעת רצון
אל תגידו מילה
אל תגעו לי בבן
אל תגידו שכן.
רק תפילה תמה
להחיות את בני
עוד נשימה
מנבכי דמיוני.
כי איך אוכל לחיות
וראיתי ברעה הזאת
איך בלי ילדי
אשיר לך דודי
איך מול הגבעה
איך שוב כאמש
אצפה בשקיעה
ואין לי שמש.
איך בלי ילדי
אודה בכל מאודי
על כל הטובה
וכל הרעה
ואין לי שקיעה
מרוב אהבה.
אני אוהב עד גדות
גאות הים
אוהב עד כלות
השפל גם.
בראש מורכן
ולב מרוקן
הנני כאן
לך דודי
באין ידו
של ילדי בידי
בשירי האוהב
המתעצב בכאב
רק אותו חלום
בלי זמן ומקום
איך במעלה הגבעה
אל מול השקיעה
שלושה עולים לכאן
איש ואישה
וילד קטן
תגובות