הניצוץ- מסע אל השליחות/ הקדמה

שלום אהובות!! שמחה מאוד לחזור לכתוב לכן!! בעזרת השם בפוסטים הקרובים שאעלה לאתר אשתף אתכן ברעיונות שזכיתי ללמוד ובמסע שזכיתי לעבור מתוך הלימוד שלי, בדרך אל השליחות הייחודית שלי בעולם. למסע הזה נתתי את הכותרת "הניצוץ", כי בעיניי הוא מלמד הרבה על הניצוץ מאור ה' שחבוי בתוך כל נשמה של כל אחת ואחת מאיתנו, וגם מתווה אי"ה את הדרך לגלות את האור הזה ולהאיר אותו בעולם.

בתור הקדמה בחרתי לספר לכן סיפור אישי שחוויתי בתחילת שנות הנעורים, והשפיע עליי רבות. אפשר לומר שהוא היה הטריגר שלי להתחיל את המסע הזה. אז הנה הוא לפניכן:

באיזור גיל שלוש עשרה התחלתי לחפש משמעות לחיים.

האמת היא שתמיד חייתי במין מודעות עצמית. (זו כנראה גם הסיבה שבמשך שנים סבלתי ריחוק חברתי. הרי מה יש לילדות בכיתה ג' לחפש בחברתה של ילדה שממציאה שירים, ומספרת לאמה ש"אני מרגישה שיש לי שליחות בכיתה הזאת"...)

בכל מקרה, באותה תקופה הייתי אחרי תהליך טיפולי ששינה את חיי מן הקצה אל הקצה. התחלתי להעלות על הכתב את שיריי והגיגיי ואף לשתף בהן חברות קרובות ואנשים נוספים שהיו בעלי השפעה עליי.

כך יצא שיום אחד העליתי שאלה לדיון בין החברות: "מהי מטרת החיים?" שאלתי אותן בשביל מה אני חיה, ומה התכלית של כל זה. בשביל מה ה' יתברך לקח נשמה מהעולם העליון והוריד אותה לכאן לעוה"ז?

תשובותיהן של כל חברותיי היו אחידות כמעט: לעשות מצוות, להוסיף זכויות, לטהר את הנשמה ולהביא את הגאולה.

'אבל הנשמה כבר טהורה', חשבתי. התשובה הזו לא סיפקה אותי. ידעתי שחייב להיות משהו מעבר. שחייבת להיות איזו שהיא סיבה שדווקא אני עם הנשמה שלי ירדתי לעולם. שלא מספיק להקב"ה את אותן המצוות שכולם עושים. שיש לי משמעות מיוחדת שלי שבשבילה הגעתי לעולם.

ואז הגיע ראש השנה. עמדתי על שרפרף מול מדף הדלקת הנרות וכמו תמיד במועדים, אחזתי בידי גפרור ואיתו "לקחתי" אש מנר נשמה שעמד ליד. הדלקתי את הנר שלי שעמד על המדף, ועצמתי עיניים כדי לברך על הדלקת הנר. ופתאום, כמו משום מקום, זה הגיע. לא יודעת מאיפה ה' יתברך הביא לי את התובנה הזו. אבל פשוט הבנתי. יש לי נר, בתוך הנשמה. נר-נשמה. ניצוץ קטן של אש, של אור של ה'.

ירדתי מהשרפרף ויצאתי לסיבוב בחוץ, תוך כדי שאני עוד הוגה במחשבות, ממשיכה להגיע לתובנות: הניצוץ הזה, אני פשוט צריכה להבעיר אותו. להדליק אותו. לגלות אותו ולהאיר אותו בעולם. ולכולם יש כאלה ניצוצות. כל אחד והניצוץ של הנשמה שלו. והמטרה של כולנו יחד בעולם זה שכל אחד יביא לעולם את הניצוץ שלו. ידליק את הנר שלו באור גדול שכולם יראו. ואז יהיה לנו אוסף של ניצוצות כאלו, שיהפכו למדורה אחת ענקית.

וזו תהיה הגאולה.

מאז שהבנתי שכך תבוא הגאולה, כשכל אחד יאיר בעולם את האור המיוחד של הנשמה שלו, אני לא מפסיקה לעסוק בשליחות. שמתי לי למטרה לפרסם בעולם את הבשורה הזו, שכל אחד ידע שיש לו כאן שליחות. וכמובן גם בעז"ה לעזור לאחרים למצוא את השליחות המיוחדת שלהם. ולהביא גאולה לעולם. אמן!